בילדותי הייתי מחוברת לגופי. רקדתי בלט וג'אז ואפילו ג'ודו. בתחילת גיל ההתבגרות נטשתי את גופי. לצערי. 

ביחד עם הגוף נעלמו גם חיוניות, חיות, כיוון, הגשמה ויעוד. התרחקתי מעצמי. 

לאחר הצבא למדתי רבות, בין היתר הנני בעלת תואר שני במנהל עסקים; עסקתי בתחומים עסקיים מעניינים כמו שוק ההון ויעוץ אסטרטגי; התקדמתי ופיתחתי קריירה מבטיחה בעולם העסקי-שיווקי, הייתי מנהלת חדשנות ושיווק גלובלי בחברה חדשנית מובילה בתחומה. 

הייתי טובה במה שעשיתי, מסלול הקידום הניהולי היה ברור, אבל תמיד הרגשתי שמשהו עמוק בפנים אינו שלם, שאין לי שאיפות להגיע לפסגה בתחום בו הייתי, שאני לא מגשימה את היעוד שלי בעולם הזה, ושאולי יש תחומים אחרים עבורי שיכולים למלא גם את ליבי ונפשי.

היתה בי כמיהה למשהו אחר. אבל לא ידעתי מהו. אז המשכתי במסלול הבטוח, המוכר, המתגמל והנוח...

 

לימים, משבר לא צפוי זעזע את חיי ושמט את הקרקע מתחת לרגליי. שום דבר כבר לא היה בטוח או ודאי עבורי. 

כאן התחיל מסע החיפוש שלי. מסע של לימוד שלא השאיר כמעט אבן שלא הפכתי. החל מתזונה, בריאות הגוף, תחומי ספורט, לימודי מדיטציה ולימודי רוחניים אחרים, דמיון מודרך ועוד. הכל במקביל למשרה בה עסקתי עוד לפני המשבר. 

הכמיהה למשהו אחר החלה להתבהר כשהעמקתי והקשבתי יותר ויותר ללב שלי. זו היתה כמיהה לגוף, לתנועה, לריקוד. שנים של חיפוש, של ניסוי ותעייה הובילו אותי לבסוף לשיעור נסיון בשיטת ניה. דמעות הציפו את עיניי באותו שיעור. תחושה פיזית-רגשית חזקה ועמוקה כל כך של "מצאתי". אז, עדיין לא הבנתי את משמעות ה"מצאתי". השתתפתי בשיעורי ניה ומהר מאד הגעתי למסלול ההכשרה בניה. הפכתי למורה. לקח לי זמן עד שהתחלתי ללמד, עד שצברתי בטחון, אמונה, עד שהעזתי! וכשהעזתי.... כל כך הרבה קרה מאז....

מספר שנים החזקתי בשני הכובעים, עד שנפשי אמרה די! החלטתי החלטה גמורה וסופית עם עצמי - אני הולכת אחרי הלב שלי. סומכת על עצמי, מאמינה בעצמי, ומקשיבה לידיעה הפנימית שתכוון אותי צעד אחר צעד. גם אם לפעמים בחוסר בהירות, חוסר וודאות. 

ניה היתה נקודת מפנה בחיי. לימדתי ניה, המשכתי ללמוד ולהתמקצע ולצבור נסיון. חוויתי תהליכים נפשיים-רגשיים עמוקים שנגזרו מהריקוד של הגוף והנפש שלי. 

במקביל, הייתי עדה לתהליכים דומים שהגיעו לאוזניי מסיפורי הרוקדות שלי, מחברותיי המורות לניה, הרוקדות שלהן והמעגלים נמשכים. 

התשוקה שלי הלכה וגדלה, הסקרנות והרצון להמשיך ללמוד ולחקור הניעה והמשיכה להוביל אותי. הייתי קשובה.

ההבנה העמוקה של האפשרויות לצמיחה, להתפתחות ולבריאות, לחקירה ולגילוי מחדש שלי את עצמי, עצמי האמיתי, האפשרות לקבל באופן אחר ומיטיב את גופי, את חיי, את הסובבים אותי, חווית הניצוץ, גילוי האור הפנימי, חווית ההתחדשות והחיוניות, האנרגיה המתעוררת והמתחדשת ביחד עם שמחת חיים מתפרצת; והכל דרך החיבור בין הגוף-תנועה-ריקוד לנפש; הובילו אותי ללימודי טיפול בתנועה. רציתי ללמוד ולהבין לעומק את הקשר בין הגוף והתנועה לתהליכי הנפש. 

 

אז היום אני מורה מוסמכת לניה, בעלת חגורה שחורה; ומטפלת מוסמכת בתנועה, בעלת תואר שני.

היום אני מבינה ועוסקת ביעוד שלי.

היום אני רוצה לממש את השליחות שלי ולהעביר דרכי את הזכות שיש לכל אחת ולכל אחד לנוע, לרקוד, להנות, לחיות, לשמוח, לעוף, להתפתח, לצמוח ולשמור על בריאות גוף-נפש טובה ומיטיבה. 

היום, כי כשטוב היום, סיכוי הולך וגדל שיהיה טוב גם מחר.

 

החיים הינם רצף של חוויות, של שינויים, ושינוי הוא תנועה.

החיים הם תנועה. 

כשאנחנו נעים, משהו מתחיל לחיות!

 

"לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים" (אוסקר ווילד).

 

מזמינה אותך לחיות דרך "ריקוד של גוף ונפש".

ריפוי

צמיחה

הנאה

תנועה

ריקוד

ניה

© כל הזכויות שמורות למירב יונס - ריקוד של גוף ונפש 2018

הישארי מעודכנת

054-7882224

f.png
מעטפה.png
טלפון.png

whats up